פורסם במגזין בשבע - 3.11.16
כולי תקווה שמשאלתם של מיליוני אזרחיות ואזרחים אמריקנים וגם שלי תתמלא: שנקום לבוקר חדש שבו, לראשונה בהיסטוריה, תכהן אישה בתפקיד מנהיגת העולם החופשי.
שלוש סיבות הביאו אותי לכך: ראשית, מכיוון שלהילארי קלינטון יש את הכישורים, היכולות והניסיון לשמש כמפקדה העליון של צבא ארצות הברית, היא תוכל למלא את המשימה החשובה מכול – לשמור על ביטחון ארצות הברית ובנות בריתה.
שנית, מכיוון שדונלד טראמפ, שעל מעלליו, גסות רוחו וגזענותו לא אכביר במילים – אינו ראוי למלא תפקיד זה.
בתקופת שירותי בארצות הברית וגם לאחריה, הייתה לי הזכות להכיר ולעקוב אחר עבודתה והופעותיה של הגברת קלינטון – כרעיית הנשיא, כסנטורית וכמזכירת המדינה. היא אישה רצינית, שקדנית וחרוצה, שמכינה כל נושא ביסודיות עד לפרט האחרון. היא סקרנית, מקשיבה לאחרים ומוכנה לשנות את עמדותיה אם העובדות מחייבות זאת.
אשר לנו, ישראל הקטנה זקוקה לארצות הברית חזקה, בעלת מעמד בינלאומי איתן. פרושו של דבר, בין היתר, מדיניות חוץ מגובשת, יציבה, בלי הפתעות. דונלד טראמפ הפזיז אינו מציע אף אחת מאלה. כל מי שהקשיב לדבריו מבין שהוא יוביל את אמריקה למדיניות בדלנית.
קלינטון מאמינה שאמריקה היא אומה מיוחדת במינה – ואם היא חפצה לשגשג, היא צריכה להמשיך להוביל את העולם החופשי. היא יודעת שדיפלומטיה יכולה להיות אפקטיבית רק אם היא נשענת על עוצמה ועל הנכונות להשתמש בכוח בשעת הצורך. לא הייתי רוצה לראות את נשק יום הדין בידיו של דונלד טראמפ האימפולסיבי וחסר הניסיון בביטחון הלאומי.
הסיבה השלישית והחשובה שבגללה אני תומכת בהילארי קלינטון היא בגלל היותה אישה. לא רק בגלל שבחירתה תסמל מהפכה עמוקה בחברה האמריקנית ותשפיע על חברות אחרות, אלא בגלל שאני סבורה שאישה מביאה לתפקיד סגולות ויכולות אחרות, שונות מאלו של גבר. פחות אגו, יותר יכולת להקשיב, יותר אמפתיה.
מאת קולט אביטל - דיפלומטית בכירה וח"כית לשעבר ('העבודה')
