בשבוע שעבר נחשפנו, מאז שעות הבוקר המוקדמות, למלל אין סופי על העוול הנורא שנגרם לחיילי צה"ל בעקבות ביטול נסיעתם ברכבת בחינם בין שש לתשע בבוקר בימי ראשון.

יו"ר ועדת החוץ והביטחון בכנסת, ח"כ שאול מופז, הכריז שלא יעביר כסף למשרד הביטחון עד שהעניין יוסדר. גם ההכרזה הזאת הושמעה במסגרת הפריימריז. מה עשה מופז כאשר היה שר התחבורה בממשלת אהוד אולמרט כדי לשפר את התחבורה הציבורית, לייעל את הרכבת או להגדיל את

מספרי הקרונות העומדים לרשותנו לא זכור לי דבר וחצי דבר, אף אל פעי שלא פעם העליתי את בעיית הרכבת לדיון במליאת הכנסת, במסגרת שאילתות לשר.

 

גם חברת הכנסת מירי רגב הודיעה, בסגנונה הבוטה והנחרץ, שתעשה הכל כדי שהחיילים יוכלו לנסוע ברכבת. הקוראים ישפטו מה בכוחה להועיל.

הגדיל לעשות השר להגנת העורף, מתן וילנאי, שקרא לסידור החדש "יריקה בפרצוף החיילים". עד כדי כך וכי מה עשה וילנאי כשר במשרד הביטחון למניעת "היריקה" הזאת?

דומתני שגם בנושא זה, כמו בנושאים אחרים במחוזותינו, נוצרה היסטריה בלתי מוצדקת. תפקידם של צה"ל ושל משרד הביטחון הוא לדאוג להסעה בטוחה לחיילים. זאת עשו באמצעות אוטובוסים. נבצר מבינתי להבין מדוע אוטובוסים העומדים לרשות החיילים ומסיעים אותם עד לפאתי המחנה הם פסולים, או כדברי וילנאי - מהווים "יריקה" בפרצוף החיילים.

זכורים לי ימים שבהם הייתה פחות דאגה לחיילינו, ואיש מאיתנו לא התלונן.

חיילינו נאלצים להתמודד עם פקקי תנועה בימי ראשון בבוקר? זהו גורלם של אזרחי ישראל בכל ימות השבוע, לרבות בימי ראשון, כאשר אנו חוזרים לעבודה.

עד שהממשלה לא תעשה מאמץ אמיתי ורציני לפתור את בעיית התחבורה הציבורית נמשיך כולנו לסבול.

קולט אביטל

ראש המרכז הרעיוני ע"ש ברל כצנלסון

בית ברל

 

קולט אביטל בפייסבוק

colette-facebook

מתוך הגלריה