פורסם במעריב - 11/06/15

במציאות התרבותית\חברתית\תקשורתית הישראלית, כאשר כל משתתף בתכנית ריאליטי הופך לפרזנטור, וכל ראש משפחת פשע נהיה מגה סטאר, חשבתי ששום דבר כבר לא יפתיע אותי . עד שנחשפתי לליהוק של שולה.

בחירתה של שולה זקן כפרזנטורית וכמשווקת של חברת רהטים השאירה אותי המומה והמחשבה לראות את האסירה המשוחררת בפרסומות בטלביזיה עברה את גבולות הדמיון הפרוע שלי. בל נשכח: השוחד שקיבלה הגברת זקן מדכנר המנוח שימש אותה לרכישת רהיטים. איזה עולם קטן (או יותר נכון מדינה קטנה).

תודו – יש בכך לא מעט אבסורד. שארו בנפשכם שהנשיא לשעבר משה קצב, עבריין מין מורשע, יככב, עם שחרורו מהכלא, בתשדירי שירות נגד הטרדות מיניות. או שפורץ דירות מוכר למשטרה ילוהק כפרזנטור של מנגנוני אזעקה. איפה עובר הגבול? יש כזה?

אבל מעבר לכל סוגיה של חוסר טעם, הבעיה האמיתית היא בדוגמה שאנו מציבים בפני הציבור כולו ובפני ילדינו בפרט: קיבלתם שוחד ? גנבתם ? רימיתם ? לא נורא. אל דאגה. אתם תהפכו למודל לחיקוי, ועתידכם הכלכלי יהיה מובטח.

אין ביכולתנו, כמובן, לרפות את ידי המפרסמים המשרתים חברות מסחריות שתעשנה כל דבר, ותנצלנה בציניות כל סקנדל, כדי למכור את מרכולתן. הטענה צריכה להיות מופנית לאלו האמורים להיות כלב השמירה של הדמוקרטיה, שומרי הסף, אנשי התקשורת. ניתן עדיין לדרוש מעורכי התוכן במדיות השונות להפעיל קצת שיקול דעת ולא להסכים להפיץ, בשל ה"חדשנות" שבדבר, סרטונים מסחריים של אישים שאות הקלון על מצחם. כסף לא חייב לקנות הכל.

הכותבת היא חברת הכנסת לשעבר קולט אביטל

 

 

קולט אביטל בפייסבוק

colette-facebook

מתוך הגלריה