פורסם בעיתון "הארץ" - 07/03/15

לנוכח תחזיות הסקרים, הולך באחרונה רעיון ממשלת האחדות וצובר תאוצה. רבים במחנה המרכז־שמאל רואים בממשלה כזאת את התשובה לכוחו המתגבר של הימין הקיצוני. את המגמה הזאת מחזק סירובם העיקש של יצחק הרצוג וציפי לבני להצהיר שלא יצטרפו לממשלה בראשות נתניהו.

חסידי האחדות טוענים, כי המחיר של עוד כמה שנות נתניהו יקוזז על ידי ההשפעה המרככת שתהיה להרצוג ולבני בממשלה. אלא שבחינה מדוקדקת של שתי תקופות הכהונה האחרונה של נתניהו מוכיחה, שהלגיטימציה של המרכז רק מסייעת לראש הממשלה לפנות עוד יותר ימינה.

נתניהו מעדיף להקים קואליציות רחבות שמשלבות בין ימין ומרכז. בממשלה האחרונה היו אלו "התנועה" ו"יש עתיד", ובממשלה שלפניה —מפלגת העבודה. הישיבה המשותפת סיפקה לו לגיטימציה למימוש דרכו הפוליטית. נתניהו אינו פרגמטיסט. הוא בעל אידיאולוגיה ימנית מובהקת, שמבוססת על תמיכה בא"י ישראל השלמה, תפישה כלכלית ניאו־ליברלית קיצונית ונכונות לכרסם בדמוקרטיה ובזכויות ההפרט.

האידיאולוגיה המובהקת ביותר של נתניהו, גם אם פה ושם הוא מנסה לייפותה, היא זו הכלכלית. נתניהו הוא אולטרה־קפיטליסט. הוא ישמח לאמץ, כבעבר, כמה רעיונות פושרים ממנואל טרכטנברג, תמורת גיבוי לשלטון שמעניק לאזרח את המינימום הבסיסי בלבד. קל יותר לעשות זאת כשמפלגות מהמרכז משתתפות בקואליציה.

אותו סוג של לגיטימציה תקבל דרכו המדינית. כשהוא מכוסה בשמיכת ה"אין־פרטנר" שלו, יוכל נתניהו להסב בנחת על כריות האוויר שיספקו לו שותפיו לממשלת האחדות ולהימנע מכל ניסיון אמיתי לקדם מו"מ, תוך שהוא ממשיך לסכן את ביטחון המדינה. בעבר נתניהו השתמש בברק כבעלה תאנה מול וושינגטון והמשיך במדיניות ההתנחלות. עכשיו הוא ישתמש בהרצוג ובלבני כדי לרכך את הכעס של ממשל אובמה ולהקטין את ההתנגדויות למדיניותו בעולם. שילובם בממשלה יאפשר לו להמשיך לסתום כל פתח לדיאלוג, ולחזור ולטעון כי הנה, אפילו ממשלה מתונה אינה מצליחה לקדם פתרון מדיני. הצטרפות מפלגות המרכז לממשלתו תסתיר מעיני רבים את הסרבנות המובנית במשנתו המדינית.

לצד הגיבוי לכלכלה אכזרית ולמדיניות סרבנית, ממשלת אחדות תאפשר לנתניהו לנקוט עמדות שמרניות גם בנושאים אזרחיים. צעדים לחיזוק הכפייה הדתית והימנעות מקידום שוויון לנשים, תחבורה בשבת וכדומה, לא ייתפשו בציבור כחלק ממדיניות ארכאית ושמרנית של ממשלה לאומנית־דתית צרה, אלא כקונסנזוס ישראלי הכרחי.

וכך בכל תחום: מהלכים שבממשלה צרה, התלויה ברוב קטן, יבהירו לציבור את הסכנה החברתית והלאומית הטמונה בשלטון המבוסס על הליכוד, ישראל ביתנו, הבית היהודי והחרדים — ייראו תחת ממשלת האחדות כאילו הם מייצגים את ישראל כולה.

את מחיר הגיבוי שמקבל נתניהו ממפלגות המרכז משלם הציבור הישראלי מאז שובו לשלטון, לפני כשש שנים.

התנהלותו, שהציבור משלם עליה מכיסו והמדינה משלמת עליה ביחסי החוץ הקלוקלים שלה, היתה נתפשת אחרת לגמרי לו היתה נעשית במסגרת ממשלה צרה. המחיר שמשלמים כל אזרח והחברה כולה על התפישות הכלכליות והמדיניות של נתניהו וחבריו לימין, היו מזדקרות לעין תחת ממשלה צרה ופנאטית, ומדגישות את ההכרח באלטרנטיבה.

מכאן שאם לא תהיה אפשרות להקים ממשלת מרכז־שמאל, עדיפה אופציית הממשלה הצרה. ללא הגיבוי הפנימי מצד המרכז, לא יהיה מי שיגן על נתניהו מפני לחץ פנימי וחיצוני, והוא ייאלץ לנהוג במתינות רבה יותר. בנוסף, תוכיח ממשלה כזאת, שלימין אין מה למכור לציבור הישראלי, והשמאל ייתפש שוב באלטרנטיבה.

מי שנכנעים לטקטיקת ההפחדה המתמדת של הימין הלאומני, ומוכנים לתת לו גיבוי פוליטי, מבקשים לעטוף את האגרוף בכפפה דקה, ולהמשיך לספוג את המהלומות לנצח. מי שמאמין שישראל יכולה להיות אחרת, שוויונית ונאורה יותר, לא יסכים לעולם לכניעה מסוג זה.

הכותבת היא חברת כנסת לשעבר

 

קולט אביטל בפייסבוק

colette-facebook

יצירת קשר

...

מתוך הגלריה

קולט ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ בביקור ביד ושם