פורסם בדה-מרקר, 26/10/14

ברוך שוב הרים ידיים. כל יום הוא מתייצב במסירות רבה במשרדו כדי לסייע לפרטיזנים הזקנים שעוד נותרו בחיים. אין לו מזכירה - כי אין לו איך להחזיק אותה - ואת מעט הכסף שעמד לרשותו הוא הוציא על תשלומים לרואה חשבון. יותר נכון לארבעה רואי חשבון, שהחליטו לסיים את התקשרותם עם ארגון הפרטיזנים בגלל הטרטורים האינסופיים שלהם זכו מצד משרדי הממשלה שאליהם פנו בעניין.

 

את עודפי הכספים מתקציב 2013 הוא לא קיבל, וזה של 2014 (כן, 2014) עדיין לא אושר. על תכנון הפעילות ל-2015 בכלל אין על מה לדבר. בין לבין, נדרש היהודי היקר, שכבר עבר את גיל 90, למלא טפסים על גבי טפסים, לתפעל מערכות ממוחשבות עם כרטיסים חכמים ולטבוע באינספור מיילים.

ברוך שוב והפרטיזנים לא לבד. עוד ועוד ארגונים הפועלים למען ניצולי השואה - ארגונים שמופעלים ומנוהלים בידי אנשים המקדישים את חייהם ואת לבם לעניין - נופלים קורבן למלחמת ההתשה שמנהלת מולם המדינה. אותה מדינה שהכירה בהם, אישרה את התקצוב של פעילותם ומודעת לצורך שלהם לעשות במקומה את מלאכת הסיוע לניצולים, ההנצחה והזיכרון ולחשיבות הלאומית של עבודתם.

המצב אבסורדי עד בלתי נסבל. הביורוקרטיה שמולה נאלצים להתמודד ארגונים, שפעילותם מבוססת על מתנדבים קשישים, הגיעה לממדים מפלצתיים. עוד תחנה ועוד תחנה, בכולן הם עומדים בקושי רב, אבל לשווא. כל העמותות הגישו כנדרש בקשות תמיכה עד ל-15 בדצמבר 2013, אבל עד היום, רגע לפני 2015, הן עדיין לא קיבלו אישורים - לא על גובה התקציב המאושר ולא על פעולות שהוצעו במסגרת התקציב ושעליהן לבצע.

כדברי פתגם רומני עתיק: מקרה קלאסי של כלבו של הגנן - לא אוכל ירקות, אבל לא נותן לאחרים לאכול אותם. ממשלת ישראל, החלטתם להכיר בארגונים הפועלים למען ניצולי השואה - אז תנו להם לעבוד.

הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות. במקרה הזה הגיהנום ודאי - מה שלא ברור זה מהן הכוונות הטובות. מה שכן ברור זה שמישהו מרוויח מהשיטה לאמלל ניצולי שואה מבוגרים. להתיש אחד־אחד ארגונים אותנטיים עד היעלמותם מהשטח.

הפתרון פשוט והוצע לא פעם על ידי, לרבות בחקיקה בכנסת, אבל לא מומש. מדובר בפתרון כל כך לא מורכב, שאפילו נערי האוצר יוכלו לעמוד בו וליישמו. עד ל-1 באפריל בכל שנה יש להודיע לכל העמותות והארגונים מהי גובה התמיכה שלה הם זכאים. כך העומדים בראשם יידעו באיזו מסגרת ותקציב הם חיים, כדי שיוכלו להתנהל כפי שצריך למען הניצולים.

בינתיים, מרכז הארגונים של ניצולי השואה מסייע במידת האפשר, מעל ומעבר ליכולתו. אלא שגם ארגון הגג לא מקופח בהתשה. הממשלה אמנם החליטה להגדירו כארגון היציג של ארגוני ניצולי השואה בישראל, אבל כבר יותר מחמש שנים שהחקיקה בעניין, שתאפשר שחרור חסמים ורצף עשייה, תקועה. הבנת את זה ברוך?

הכותבת היא יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל וח"כית לשעבר

 

קולט אביטל בפייסבוק

colette-facebook

יצירת קשר

...

מתוך הגלריה

קולט ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ בביקור ביד ושם