ירושלים,י"ג באלול, התשס"ו

06/09/2006

מבט אחר על נשיאות המדינה

חה"כ קולט אביטל

בשנים האחרונות אנו עדים לשחיקה מתמדת במעמדו של מוסד הנשיאות במדינת ישראל. המוסד שהיווה בעבר סמל ממלכתי עיקרי, מוקד הזדהות ומקור לגאווה עבור כל אזרחי ישראל ויהדות העולם, הפך בשנים האחרונות לשם נרדף לאפרוריות, חוסר רלוונטיות ואף לספק שערוריות. כל מי שקורא את מאמרי העמדה בעיתונות ותגובות הקוראים המופיעות בזמן האחרון, חדשות לבקרים, נוכח לדעת כי אחד הנושאים המרכזיים העולים על הפרק הוא רעיון ביטול מוסד הנשיאות במדינת ישראל ואין ספק כי התדמית של בית הנשיא בשנים האחרונות מהווה משקל נכבד בהצגת עמדה זו.

ואמנם, האם נכון לבטל את מוסד הנשיאות במדינת ישראל? אני סוברת שלא.

שיטת המשטר בישראל היא שיטת משטר פרלמנטרית, בה אין לנשיא המדינה סמכויות ביצועיות. יחד עם זאת, אני סבורה כי דווקא בעת הזאת, בשל הנסיבות הפוליטיות במדינת ישראל וחוסר היציבות של ממשלות שונות בשנים האחרונות, בית הנשיא (או הנשיאה) צריך לייצג יציבות וממלכתיות הן כלפי העם בישראל והן כלפי העולם. נשיא המדינה, גם אם הוא משולל סמכויות ביצועיות, צריך לשדר מוסריות, רוגע וסובלנות כלפי פנים וכלפי חוץ. אני רואה בעצם קיומו של נשיא בישראל חשיבות להגברת תחושת הביטחון האישי של אזרחי המדינה וזאת, כמובן, בתנאי שנושא התפקיד ממלא אותו באופן הראוי והנכון.

ומהי השקפתי לגבי מילוי התפקיד באופן ראוי ונכון?

בית הנשיא צריך להוות כתובת נגישה ומקור הזדהות לכל אזרח במדינת ישראל, כמו גם לכל יהודי בעולם מכל זרם יהדות באשר הוא. עלינו לזכור, כי ממשלת ישראל בהיותה בעלת סדר יום חברתי ופוליטי המשתנה לעיתים תכופות, אינה מהווה תמיד מוקד הזדהות כזה. תמיד יהיו חלקים בציבור הישראלי ובקרב יהדות העולם, שלא יסכימו עם המדיניות הרשמית של הממשלה בתחומים שונים. הנשיאות היא מוסד האמור להתנהל באופן החף מכל שיקול פוליטי, מוסד דרכו ניתן להזדהות עם מדינת ישראל, גם כאשר לא מסכימים עם מדיניותה ומכאן חשיבותה הגדולה בנקודה זו.

תחום נוסף בו, על פי השקפת עולמי, אין תחליף למוסד הנשיאות, הוא ייצוג מדינת ישראל בזירה המדינית. נשיא מסמל מדינה ועם. לא בהכרח סדר יום פוליטי. לכן, כאשר נשיא ישראל מגיע לביקור ממלכתי במדינות שונות, גם למבקרי ישראל קל יותר להזדהות עמו ולנהל דו שיח שאינו מושתת מראש על רגשות שליליים. בכך יש פתח ליצירת סגנון דיון שונה גם עם אלה בעולם הנחשבים לעוינים את ישראל ואולי אף להגיע להישגים משמעותיים מבחינת הסברת מדינת ישראל בעולם. היות והדיון מתקיים עם סמל ממלכתי, הוא מקבל מימד נוסף הקשור למשמעותה ומעמדה של מדינת ישראל בעולם כחלק ממשפחת האומות, מעמד שהוא מעבר למה שאנו נוטים לעתים לכנות "פוליטיקה קטנה".

ובכן, כיצד ניתן להחזיר את מוסד הנשיאות למקומו הראוי וכיצד ניתן לפתח את הנשיאות לגורם אפקטיבי,חי ותוסס במדינת ישראל? אני סבורה כי התשובה לכך טמונה בהתנהלות בארבע מעגלים:

המעגל הראשון כולל את מה שאני מכנה "נשיאות פתוחה". אל לו לנשיא מדינה להסתגר בלשכתו בירושלים ולשבת בה כבמגדל שן. אני רואה חשיבות רבה ביציאה לשטח. על מנת ליצור את תחושת הביטחון בקרב האזרחים, הנשיא חייב להיות נגיש יותר. אני רואה חשיבות גדולה בסיורים רבים בכל חלקי הארץ וקבלת אזרחים בלשכה באזור מגוריהם. אזרחי המדינה צריכים להרגיש כי נשיא המדינה משרת אותם וכי הוא זמין להם בכל עת.

משימה חשובה העומדת בפני הנשיא/ה הבא/ה: העמקת השוויון והצדק החברתי. חלק בלתי נפרד מנשיאות פתוחה היא יצירת רב שיח תמידי בין בית הנשיא ומכלול הארגונים החברתיים בארץ. הרעיון הוא להפוך את בית הנשיא לאבן שואבת ומקור השראה והשפעה למעצבי המדיניות בכל התחומים. לנשיא יש את היכולת, יחד עם אזרחי המדינה, להעלות על סדר היום נושאים הדורשים טיפול שורש, כאשר המטרה היא להיטיב עם איכות חייהם של אזרחי המדינה. הנשיא יכול וצריך להעלות על סדר היום תכניות לטיפול במצוקות השכבות החלשות, בנושא האלימות הגואה בחברה הישראלית וכן בהעלאת הסובלנות והסבלנות על סדר היום הציבורי במקום חוסר ההקשבה והאטימות בה אנו נתקלים מדי יום בין אדם למוסדות המדינה ובין אדם לחברו.

מכאן ניתן להמשיך באופן טבעי למעגל השני והוא מתן מענה למיעוטים השונים במדינה ובהם, כמובן, ערביי ישראל. כל תושב במדינת ישראל ראוי שיהיה לו מקור הזדהות ומקור בו הוא יכול למצוא אוזן קשבת כל אזרח-לרבות בני המיעוטים, צריך להרגיש כי הנשיא/ה מייצג/ת גם אותם ונשיא ראוי שימלא תפקיד זה טוב יותר מממשלה. מוסד הנשיאות יכול, באמצעות טיפול יום יומי מעמיק, לפעול למען הזכויות של האוכלוסיות השונות בישראל ולקרב בין יהודים לערבים.

מעגל הפעולה השלישי, לו אני מייחסת חשיבות כאישה, הוא פעילות של בית הנשיא למען קידום השוויון בין נשים לגברים בחברה הישראלית על כל גווניה. אין זה סוד כי בנושא זה אנו עדיין מפגרים אחר רוב מדינות המערב. ראוי כי תינקט עמדה לא רק בכל הקשור לאלימות נגד נשים אלא בנושאים הקשורים לשוויון הזדמנויות בעבודה ועידוד השוויון בכל הקשור לייצוג נשים בכל מוקדי קבלת ההחלטות.

מעגל הפעולה הרביעי הוא יצירת דיאלוג אמיתי עם העם היהודי בתפוצות. לצערי, בית הנשיא כיום אינו מהווה כתובת לזרמים הרפורמים והקונסרווטיבים ביהדות העולמית. אני מצרה על מצב זה וחושבת כי אין לכך מקום במדינת ישראל בשנת 2006. יש חשיבות עצומה בקירוב כל הזרמים למדינת ישראל, במיוחד אם חשוב לנו לשמור על זהותו של העם היהודי וזיקתו לישראל. כיום, ניצבים בפני העם היהודי אתגרים מסוג אחר: בשל פתיחות העולם והגלובליזציה, קיימת סכנה אמיתית של התבוללות והתמעטות בקרב העם היהודי. בגלל ריבוי הגופים העוסקים בקשרים עם קהילות יהודיות והתחרות ביניהם, רק נשיא המדינה יכול לאגד את כל הארגונים והזרמים סביבו ולהוות כתובת מרכזית לצורך התווית דרך משותפת לישראל ולתפוצות. מדינת ישראל צריכה ליטול אחריות בתחום זה.

לסיכום, אין ספק, כי מוסד הנשיאות יכול להפוך למוסד פתוח ותוסס, אשר לו חשיבות עצומה באיחוי השסעים בעם, סיוע במצוקות חברתיות שונות ובהיותו מהווה מוקד משיכה המקרין תחושת שייכות לעם בישראל ולעם היהודי בגולה. כמו כן, הוא יכול להיות בעל משקל סגולי ניכר עבור מדינת ישראל בכל הקשור להסברה העולמית. אבל על מנת שיוכל להפוך לכזה, מוסד הנשיאות זקוק לניעור רציני, גם מבחינת הדרך בה המוסד מתנהל וגם באופן בו הוא נתפס על ידי המתבוננים בו.

אל לנו להיתפס תמיד לתפיסת העולם הטוענת כי אם אין לנשיא כל סמכויות, הרי שאין מקום לתפקיד זה. עוצמתו של מוסד הנשיאות אמורה לבוא דווקא מתוקף היותו נטול סמכות ביצועית פוליטית. דווקא מעמד זה הוא אשר מקנה לנשיא המדינה חופש פעולה רב, ואם נשכיל להשתמש בכך בתבונה, הרי ששכרנו יהיה בתחייה מפוארת של מוסד זה, שישמש עבור כולנו מקור גאווה לו אנו זקוקים כל כך בשנים האחרונות.

קולט אביטל בפייסבוק

colette-facebook

יצירת קשר

...

מתוך הגלריה

קולט ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ בביקור ביד ושם