ירושלים,כ"א בתמוז, התשס"ו

17/07/2006

ילדים חסרי מעמד

עד לפני כמה שבועות היתה נטשה – (שם בדוי) תלמידה מן המניין בבית ספר תיכון באופקים. ילדה טובה, שנכנסה לארץ בתוקף חוק השבות, יחד עם אמה שאינה יהודיה ואביה היהודי. היא התאמצה, למדה עברית, התגברה על כל הקשיים בהם נתקל ילד עולה. היא נקלטה היטב והיום היא תלמידה מצטיינת.

לפני שנים מספר, החליטה אמה לשוב לרוסיה ולקחה את נטשה עמה. אלא שנטשה החליטה שישראל היא מדינתה, והיא שבה אלינו בגפה. מזה 9 שנים היא מתגוררת אצל סבתה, אזרחית ישראל יהודיה. הסבא והסבתא אף קבלו אפוטרופוסות רשמית עליה.

גורלה של נטשה הוא כגורלם של ילדים קטינים אחרים, חסרי מעמד בישראל (יש האומדים את מספרם בכמה עשרות אלפים), שנכנסו לארץ כדין והם מועמדים לגירוש. מזה שנים מתעלם משרד הפנים מבעיה זו. ובוחר לפתור אותה בדרך הפשוטה ביותר מבחינתו. דרך זו ניתן לסכם במשפט "יגורשו הילדים מקרבנו".

משרד החינוך – המשרד היחיד המראה מידת – מה של חמלה, העניק לילדים מספרי זהות פיקטיביים, על מנת לאפשר להם לקבל חינוך במסגרות ממלכתיות. אלא שהילדים חסרי המעמד אינם זכאים לשום שירותים אחרים, לרבות טיפול רפואי מינימלי. משמע – ילד כזה שמגיע לבית החולים עם בעיה דחופה – נדחה. ילד זה חי כאדם שקוף, הוא בלתי נראה לחלוטין על ידי רשויות המדינה השונות ובאם יקלע לצרה, איש לא יסייע לו, הרי בעצם, מבחינה אזרחית, הוא אינו קיים כאן.

מזה שנים פונה נטשה וכמוה ילדים רבים למשרד הפנים, להסדיר את מעמדם בישראל, אך הם נדחים בתירוצים שונים. לאחר פניות חוזרות ונשנות – מקבלים הם צווי גירוש מהארץ. כך קרה גם לנטשה בימים אלה. והיא לא תוכל לעלות לכתה י"ב ולסיים את לימודיה כאן.

עבור ילדים אלה, שנכנסו לארץ באופן חוקי, מדינת ישראל היא הבית היחיד שהם מכירים. כאן נמצאים קרובי המשפחה אליהם הם קשורים, כאן חבריהם ואין להם כל אזרחות אחרת. רובם ככולם רוצים לשרת בצה"ל – אך בהעדר מסמכים כלשהם הם נדחים.

קשה להבין את מניעי משרד הפנים לגרש ילדים אלה. קשה עוד יותר להשלים עם מצב בו מגרשים ילדים של משפחות עולים, אשר האפוטרופוס החוקי והיחידי שלהם יושב בישראל כדין ובמעמד מוכר – במקרה זה, כאזרח מן השורה.

ההתעללות המכוונת של רשויות המדינה בילדים אלה היא דבר בלתי נתפס ובלתי מוסרי. מעבר לכך, שבהתנהגות זו של משרד הפנים יש הפרה בוטה של זכויות אדם אלמנטריות, וגם של אמנות בינלאומיות, אשר ישראל חתומה עליהן, הרי שיש בה משום גרימת נזק ממשי לאותם ילדים, שמהם דורשת מדינת ישראל לשלם את מלוא המחיר על בחירות שעשו הוריהם וכך מתממש, במלוא כיעורו, הפתגם הידוע "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהנה".

לפני כחודש קבלה הממשלה החלטה אמיצה והומנית, המסדירה, סוף סוף, את מעמדם של ילדי עובדים זרים ושוהים בלתי חוקיים בישראל. החלטה זו מלאה אותי גאווה. יחד עם זאת, תמהה אני מדוע מדינת ישראל מתעקשת שלא לקבל החלטה דומה לגבי ילדי עולים חסרי מעמד. הרי אם ביכולתה של מדינת ישראל להעניק מעמד לילדי עובדים זרים, מדוע אינה מסוגלת להסדיר מעמדם של ילדים אשר הגיעו אליה באופן חוקי, שבקרב בני משפחתם יש יהודים ואשר רואים במדינת ישראל את ביתם היחידי ומעוניינים לחיות בה ולתרום לה.

הגיע הזמן כי ממשלת ישראל תנהג באותה מידה של התחשבות בילדי עולים, שהגיעו אלינו כדין, הזכאים לחיות, כמו כולנו, חיים נורמאליים במדינת ישראל ולא לחיות בינינו כנוכחים נפקדים.

קולט אביטל בפייסבוק

colette-facebook

יצירת קשר

...

מתוך הגלריה

קולט ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ בביקור ביד ושם